גם בעידן ה-AI - שיקול דעת מומחה מטעם בית המשפט חייב להישאר עצמאי ואובייקטיבי

בהחלטה שניתנה לאחרונה, על ידי כב' השופטת טלי מירום מבית משפט השלום בחיפה, עלה לדיון שילוב של טכנולוגיות בינה מלאכותית בהליכים משפטיים, תוך דגש על חשיבות שיקול הדעת העצמאי והאובייקטיבי של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט.

התיק עסק בתביעת פיצוי שהגישה פלונית נגד חברות הביטוח "כלל" ו"מגדל", בעקבות פגיעות גוף בשל שלוש תאונות דרכים, אולם הסוגיה שנדונה בהחלטה, לא עסקה בנזקי הגוף עצמם, אלא במסמך "סיכום רפואי" שנשלח למומחה מטעם בית המשפט, שנוצר באמצעות טכנולוגיית AI. התובעת טענה כי המסמך עלול להטות את שיקול דעתו של המומחה, שכן לא ברור עד כמה הוא מדויק ואובייקטיבי. מנגד, הנתבעות טענו כי המסמך נועד לסייע במיקוד המומחה בנושאים הרלוונטיים.

השופטת מירום הסכימה עם החששות שהועלו, וקבעה שעל המומחה להתעלם מהמסמך שנוצר באמצעות AI. היא ציינה כי השימוש בטכנולוגיות כאלה עלול לפגוע בעצמאות שיקול דעתו של המומחה, באופן לא מודע, דבר שיכול להוביל להטיה בתהליך קבלת ההחלטות. בעיני השופטת, עצמאות המומחה חיונית להבטחת ההוגנות והדיוק בהליכים משפטיים, שכן הוא צריך להתבסס על מידע מהימן ובלתי-מוטה לצורך גיבוש מסקנותיו.

בית המשפט גם העלה חששות מפני זליגת מידע אישי והמליץ לנתבעות לשקול את ההשלכות האתיות הכרוכות בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הוא קבע שעל הנתבעות לשלוח מחדש את התיעוד הרפואי הגולמי, ללא טעויות או הדגשות, כדי שהמומחה יכול לבחון את כלל העובדות באופן עצמאי.

החלטה זו משקפת את החשש משימוש בטכנולוגיות AI בעולם המשפט, במיוחד בהקשרים שבהם יש צורך בהבטחת אובייקטיביות ושיקול דעת עצמאי, ומדגישה את הצורך בבחינה זהירה של טכנולוגיות אלו בעולם המשפט.

ת"א 41416-12-23 פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ביום 9.12.2024)