תקופת הקורונה אינה מהווה סיכול חוזה


ביום 23.6.2020 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב), שהורה על פינוי שוכר מנכס, בו הפעיל אולם אירועים. בית המשפט דחה את טענת השוכר, כי הוא לא צריך היה לשלם את דמי השכירות בגלל שחל" סיכול חוזה" עקב משבר הקורונה.



פסק הדין ניתח את יישומם של שלושה מקורות: הסיכול הספציפי שבסעיף – 15 לחוק השכירות והשאילה, הסיכול הכללי שבסעיף 18 לחוק החוזים תרופות ועקרון תום הלב.


לגבי סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, בפסק הדין נקבע כי ההלכה הפסוקה מבחינה בין מקרה בו יש מניעה קונקרטית ביחס לנכס מסוים (למשל אולם אירועים שהוצא כנגדו צו הריסה) לבין מניעה כללית ביחס לקבוצה רחבה של נכסים, למשל אולמות אירועים באופן כללי. לדעת בית המשפט, רק המקרה הראשון יכול לחסות תחת סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה.


לגבי סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, נקבע בפסק הדין שמאחר שהוא ממילא אינו מגן מפני ביטול הסכם (להבדיל מאכיפתו או פיצויים בגין הפרתו) ומאחר שבעניין שהובא בפניו נדון ביטול ההסכם - ממילא סעיף 18 לחוק החוזים תרופות לא יכול לסייע לשוכר אולם האירועים. לגבי עקרון תום הלב, נקבע בפסק הדין ששיקולים של תום הלב כבר מוטמעים בדיני הסיכול, ואם אין תחולה לדיני הסיכול קשה להידרש לטענה של חוסר תום לב בקיום ההסכם.


ראוי לציין שמדובר בפסק דין של בית משפט השלום, שאיננו חלוט, וודאי שאינו קובע הלכה משפטית.


בנוסף, יוזכר כי כבר לפני כחודשיים ניתנו שתי החלטות סותרות בבית משפט השלום בתל אביב ובבית משפט השלום בירושלים, אשר דנו אף הן ביחסי שכירות ובדיני הסיכול בעת משבר הקורונה. בעוד שבית משפט השלום תל אביב, כב' השופט דניאל הורוביץ, דחה את בקשתה של חברת רב-בריח להוציא צו מניעה לחלט ערבות בנקאית שנתנה לטובת המשכיר במסגרת הסכם השכירות[1]; בית משפט השלום בירושלים, כב' השופטת בילהה יהלום, קיבלה את בקשתה של חברת טוראי קליבר, המפעילה בר-מסעדה בפתח-תקווה, ונתנה צו מניעה זמני כנגד מימוש הערבויות הבנקאיות שניתנו לטובת המשכירה[2].

[1] ה"פ 12741-04-20 רב בריח תעשיות בע"מ נ' פ.ל.א.ר. נהול נכסים בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 16.4.2020) [2] ת"א 10815-04-20 טוראי קליבר בע"מ נ' די.ג'יי. אסושיאטס, אינק. ואח' (פורסם בנבו, 19.4.2020)

8 צפיות0 תגובות